
כותב המאמר זיו אלרון פסיכולוג חברתי M.A ניהול בתקופת הקורונה הפך לניהול לספירת הקורונה העולם

בתקופה של עבודה מרחוק מנהלים ישירים משמשים כ'פנים' של הארגון; הם אחראים לשימור המוטיבציה ותחושת השייכות, על רווחת העובד, אפיקי הצמיחה ואף על עריכת שיחות אישיות להשגת המטרה

אחת המלכודות, שאליה עלולה להיקלע הנהלת ארגון בימים של משבר גלובלי, היא הצורך לתעדף את "תמונת ניצחון" בעבור העובדים, וזאת על חשבון השיח האמיתי והפתוח על מצב הארגון

יצירת מערכת סנכרון ארגוני הוא שלב חשוב בהתפתחותו של הארגון שבאמצעותו יוכל להמשיך הארגון להמשיך להתפתח ולהתקדם אל כיוון המטרות והיעדים.

כולם מחפשים את הטאלנטים ומפעילים מערכי גיוס, מיון, איתור, השמה ציידי ראשים ועוד בכדי לזהות ולגייס אותם מחוץ לארגון, כאשר יתכן מאוד שכבר בארגון קיימים כאלה שהם טאלנטים שטרם התגלו? או אפילו מחוץ לארגון, מועמדים שיתכן מאוד והם בעלי התכונות שמרכיבות את הטאלנט הבא שלך…

אם אין לך מחליף לא תוכל באמת להתקדם. מהם הסימנים למצב זה? מה ההבדל בין האצלה לתהליך למידה ופיתוח? וכיצד להתמודד עם החששות הטבעיים.